<h1>ראבי"ה סימן אלף קל"ב</h1>
<h2>דף סא:</h2>
סוף סוף דאיתא בפרס איתא בחד מהנך דאיתא בעזניה איתא בחד מהנך. כלומר סוף סוף בהא מיהו שוו להדדי וכל חד וחד מהנך סימני דאיכא בפרס ועזניה איתא בשאר עופות וכיון דבהא שוו להדדי הוה לן למילף חד מחבריה במה מצינו מה מצינו בפרס דאית ליה חד מהנך סימני דטהרה דאיכא בשאר עופות טמאין וטמא אף אני אביא עזנייה דאיכא ביה חד מהנך סימני דטהרה דטמא, וה"ה לשאר עופות נמי דלית להן אלא סימן אחד טהור טמאין. אלא מדכתיב לתרווייהו דהוו להו שני כתובים הבאים כאחד הא קמ"ל (דהכי) [דהני] הוא דאית להו חד חד סימן טמאים הא שאר עופות דכוותיהו טהורין ואכתי נשר למה לי. ומשני חד מינייהו אית ליה חד מהנך שלושה סימני דאיתינהו בשאר עופות טמאים ואידך אית ליה חד דלית ליה דליתא בכל הנך עופות טמאין, כגון פרס אית ליה חד מהנך שלשה סימנים דאיתיא בשאר עופות טמאים, ועזנייה אית ליה ההוא סימן רביעי דליתה בכולהו עופות טמאים, הילכך לא סגי דלא לכתוב תרוייהו דאי כתב רחמנא פרס הוי ילפי מיניה במה מצינו כל עופא דאית ליה חד מהנך שלשה סימני טהרה, אבל סימנא אחרינא דליתא בכולהו עופות טמאים אימ' ליהוי טהור, כתב רחמנא עזנייה, ואי כתב עזנייה ולא כתב פרס הוה אמינא מעזנייה ילפינן כל דדמי ליה כגון דאית ליה ההוא סימן רביעי לחודא דלית בכולהו עופות טמאים אבל אי איכא סימנא אחרינא בהדי[ה] טהור. אבל מאן דאית ביה חד מהנהו שלשה סימני (ושאר) [דשאר] עופות טמאים אפילו תרי נמי ליהוי טמא דגמרינן מעורב דהוה אמינא עורב אתא למילף מיניה כל דלית ליה מהנך שלשה סימני טהרה דאיתינהו בשאר עופות טמאים אפילו אית ליה נמי תרי טמא דומיא דעורב. ועזנייה אתא למילף מיניה כל דאית ליה ההוא סי' טהרה רביעי לחודא טמא, הא איכא אחרינא בהדיה טהור, כתב רחמנא פרס דאית ביה חד מהנך שלשה סי' לחודיה, לאפוקי דלא גמרינן מעורב אלא מפרס גמרינן כל דאית ביה חד משלשה סימני טהרה דשאר עופות טמאים טמא, תרי תרי טהור, ומעזניה גמרי[נן] דאפילו בההוא סי' טהרה רביעי דליתיה בשאר עופות טמאים אמרי[נן] בסימן אחד טמא בשני סימנים טהור. ולעולם אי לא כתב רחמנא נשר הוה ילפי מפרס ועזניה (ועוף) [דעוף] הבא בסימן אחד טמא בשני סימנים טהור, להכי כתב רחמנא נשר [נשר] הוא דלית ליה כלל לא תיכול הא דאית ליה חד אכול. ומה שכתב הרב (רש"י ד"ה מכדי) סוף סוף דאיתיא בפרס איתי בחד מהנך ודאיתי בעזניה איתי בחד מהנך וכתב לן תרי זימני בכל חד לא תיכליה בההוא סי' והוו להו שני כתובים הבאים כאחד, איני יודע מה שני כתובים הבאים כאחד איכא הכא משום דכתבי בההוא סימנא דפריש(י) תרי זימני חדא בגופיה וחדא דשאר עופות הא לא סגיא דלא ליכתבינהו לכולהו דאי כתב רחמנא בשאר עופות ולא כתב פרס הוה אמינא נילף משאר עופות דעוף הבא בשלשה סימנים טמא להכי כתב פרס לאפוקי דלא ילפינן משאר עופות כדאמרן ואי כתב רחמנא פרס לא אתו שאר עופות מיניה דאית להו שלשה סימני טהרה ופרס ליכא אלא חד (והנ) [והיכי] איכא למימר שני כתובין הבאין כאחד הכא, אלא כי האי גוונא דפרישית לעיל. נ"ל דלא קשיא לפירוש רבינו שלמה דאפילו נעשה צריכותא לפרס ושאר עופות כמו למעלה לא איצטריך לן עזנייה ושאר עופות או להפך דעזניה ושאר עופות (נמי) [נעשה] צריכותא אבל פרס ושאר עופות ליכא צריכותא להכי נקיט למפרך מתרווייהו דחדא מינייהו ושאר עופות הוו ליה שני כתובים הבאים כאחד. ואי קשיא היכי אגמריה במסקנא מנשר הלא כל ארבע סימנים איתא בחד מן הנך או בפרס או בעזניה אע"פ שיש בנשר יותר דהכי נמי פרכינן מפרס ושאר עופות אע"ג דלא שוו בכל עניינם, תריץ וודאי מאותו צד ששווה לאחד מהן לא גמרינן לטמאות כגון סימן הרביעי ששווה בפרס ונשר או בעזנייה אם נמצא אותו סימן רביעי לבדו בעוף טהור כדקא[מר] אמימר ובלבד שיכיר פרס ועזניה אי נמי לא שכיחי בישוב, ואם שנים השתא הוה ליה נשר ועורב שני כתובים ואין מלמדין וטהור, ואם שלש הוה ליה נשר ושאר עופות טמאים ואין מלמדין ובלבד שיכיר עורב כדאמרי[נן] לקמן. וכן עורב ושאר עופות הוה ליה שני כתובין והיה יכול לתרץ (בו) [כן] ולדחות כשהקשה ונגמור מעורב, אלא דאית ליה שינויא מעליא א"כ פרס דכתב רחמנא למה לי. וכן בשלשה סימנין צריך שיכיר שאר עופות. אבי העזרי.
